האתגרים שיש להם זיקה למידת החוסן של חברות, מדינות, קהילות ויחידים הם רבים ומגוונים – החל באירועי טרור או מלחמות, שמקורם במעשי ידי אדם, וכלה בשיטפונות, רעידות אדמה ואירועים אחרים, שמקורם בטבע. בהתאמה לכך, ספרות המחקר שעוסקת במושג "חוסן" ) resilience ( היא רחבה ומגוונת, ובין השאר היא כוללת גישות אקולוגיות, פסיכולוגיות, סוציולוגיות, היסטוריות, כלכליות ופוליטיות. גישות אלו שונות זו מזו ונבדלות גם בתוך עצמן, ומוקדי הניתוח שלהן מגוונים אף הם – החל ברובד שמתמקד ביחיד וכלה ברובד שבוחן את החברה בכללותה. ריבוי ההגדרות והיעדר ההתאמה ביניהן מקשה על ההערכה, האופרציונליזציה וההשוואה בין ממצאי מחקרים שונים הדנים בחוסן. מטרת מאמר זה היא להציע הגדרה מקיפה, אחידה ומגובשת לחוסן ולתתי־הסוגים הנכללים בו. מטרה זו תושג באמצעות הצגת מסגרת ) framework ( בעלת שני ממדים המחולקת לארבע קטגוריות "תוכן" )חברתי, כלכלי, פוליטי וביטחוני( ולשלוש קטגוריות "רובד" )יחיד, קהילה ולאום(.
המסגרת יוצרת 12 תאים המשקפים 12 תתי־סוגים של חוסן. טענת המאמר היא, שמסגרת זו מסייעת ליצור הגדרה רחבה ומקיפה של חוסן, לסוגיו השונים, ושיש בכוחה לתרום להערכה ולמדידה של חוסן בצורותיו השונות.
This site uses cookies. Some of these cookies are essential, while others help us to improve your experience by providing insights into how the site is being used.
'עוגיות' הנשתלות למטרת מודעות פרסום, נועדו להציג למשתמשי האתר מודעות או קמפיינים רלוונטיים אליהם. 'עוגיות' אלה עוקבות אחר המבקרים והשימוש שלהם באתרים ואוספות מידע על מנת להציג מודעות פרסום מותאמות אישית.
אנו עושים שימוש בתוספים המאפשרים שיתוף של חלק מהעמודים באתר במדיה החברתית. תוספים אלו משתמשים ב'עוגיות' על מנת שנדע כמה פעמים שיתפו עמוד כזה או אחר באתר.